<h1>סמ"ג עשין סימן מ"ד</h1>
<h2>דף סא.</h2>
ועל ההיא דאמר רבא (סוכה מ"א ב') הילך אתרוג זה במתנה על מנת שתחזירהו לי נטלו ויצא בו החזירו יצא לא החזירו לא יצא. ובכל התנאים שבעולם בין בקידושין בין בגרושין בין בכל דיני ממון צריך להיות בתנאי ארבעה דברים, הראשון שיהא התנאי כפול כרבי מאיר (קידושין ס"א א') דקיימא לן כותיה בפרק מי שאחזו (גיטין ע"ה א'—ב') כדמוכח התם בתר הכי דקאמר אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע אם מתי אם לא מתי וכו' השני שיהא הן קודם ללאו, השלישי שיהא התנאי קודם למעשה, אף על פי שחכמים (ש)חולקים על זה בסוף פרק השוכר הפועלים (ב"מ צ"ד א' ותד"ה אימא) מכל מקום סתם המשנה (שם) כרבי מאיר, הרביעי שיהא התנאי דבר שאיפשר לקיימו כר' יהודה בן תימא שאומר כן בפרק המגרש (גיטין פ"ד א') ובפרק הפועלים (שם) ואמר רב נחמן (שם) הלכה כמותו, וכל אלה הארבע תנאים היו בתנאי בני גד ובני ראובן אם יעברו ונתתם ואם לא יעברו ונאחזו בתוככם בארץ כנען (במדבר ל"ב, כ"ט ל'), ואם חסר התנאי אחד מארבעה דברים אלו הוי התנאי בטל ומעשה קיים (ע"פ לשון רמב"ם אישות פ"ו הל' א'—ב') כדמוכח בפרק מי שאחזו (גיטין ע"ה א') ואם כן הכא נמי צריך שיאמר על מנת שתחזירהו לי הרי הוא לך במתנה ואם לאו לא יהא שלך ובכמה מקומות בתלמוד אין חושש להאריך בדבר זה (ע"פ תו' סוכה שם ד"ה הילך). ויש מקשים על דברי רבא ממעשה דאתרוג דרבן גמליאל (שם ותד"ה ואם) שנתנו לרבי יהושע ולא החזירו [לו] אלא נתנו לרבי עקיבא והחזירו לר"ג ויש לתרץ שדעתם היה כן שלבסוף יחזירוהו לר"ג.
